הקשר של משפחתי לשואה + הסבר על השואה
המילה " שואה " הפכה למושג לציון השמדת יהדות אירופה בין השנים 1933-1945 בידי הנאצים. השואה החלה עם רדיפות יהודי גרמניה בשנת 1933 , השנה שבה עלה לשלטון אדולף היטלר , המנהיג הנאצי וצורר היהודים .
השמדת היהודים הייתה פעולה מאורגנת ומתוכננת לפרטי פרטיים , וסופה היה בהשמדה המונית של כ-6 מליון מיהודי אירופה בימי מלחמת העולם השנייה.
בשואה התחולל רצח שיטתי של כל אדם ממוצא יהודי ללא הבחנה , תוך כדי תעלומה אנטי , יהודית מרושעת .
מבחינה רעיונית התבססה השמדת היהודים על תורת הגזע שאימצה המפלגה הנאצית בגרמניה . הנאצים ראו ביהודים גזע נחות שיש לחסלו על מנת להדירו באופן גורף מן העולם . היהודים הוצגו כערמומיים , הקושרים קשר כדי להשתלט על העולם בעזרת ההון הרב שבידיהם .
השמדת היהודים הייתה פעולה מאורגנת ומתוכננת לפרטי פרטיים , וסופה היה בהשמדה המונית של כ-6 מליון מיהודי אירופה בימי מלחמת העולם השנייה.
בשואה התחולל רצח שיטתי של כל אדם ממוצא יהודי ללא הבחנה , תוך כדי תעלומה אנטי , יהודית מרושעת .
מבחינה רעיונית התבססה השמדת היהודים על תורת הגזע שאימצה המפלגה הנאצית בגרמניה . הנאצים ראו ביהודים גזע נחות שיש לחסלו על מנת להדירו באופן גורף מן העולם . היהודים הוצגו כערמומיים , הקושרים קשר כדי להשתלט על העולם בעזרת ההון הרב שבידיהם .
בחלק זה סבתי הרבה תספר את סיפורה האישי כפי שחוותה אותו בשואה.
סבתי הרבה נינה היתה בת 19 כאשר פרצה המלחמה .בחלק זה תספר את סיפורה האישי כפי שחוותה אותו בשואה .
נולדתי בשנת 1921 בעיירה קלנקוביץ ברוסיה הלבנה , להוריי אלי ורחל , ילידי רוסיה הלבנה.
למדתי 10 שנים בבית ספר שדיברו בו יידיש . אבא היה פועל נמל .
בשנת 1939 לאחר פרוץ המלחמה , הגיעו אלינו פליטים מפולין , ומצאו מקלט אצל משפחות
מקומיות .
העיירה החלה להתמלא . היה קשה למצוא עבודה והורגש חוסר במוצרי מזון .
מצב זה נמשך עד 1941, כאשר הגרמנים התקרבו לאזור שלנו , והחיילים שלהם צנחו ביערות בסביבה .
החלו פצצות . אנשים התארגנו במהירות לבריחה .
הייתי בת 19 ועבדתי במאפייה . אנשים אמרו שכל הזמן יש ייהודים בעיירה , ואסור לסגור את המאפייה, צריך שיהיה לחם . אז נשארנו .
כשהמצב החמיר , אבא , אמא , אחי ואני ברחנו רק עם הבגדים שהיו עלינו .
עלינו על קרונות בוקר , ובתוך זמן קצר הקרונות התמלאו .
הרכבת יצאה לדרך ועצרה לאחר מטח הפצצות . היו הרוגים רבים . המשכנו ברגל לכיוון אורל .
הגענו לצילהבינסק . שם התחבאנו בתוך מבנה שהיה בעבר בית סוהר .
עבדנו בניקוי פצצות בשביל הרוסים .
קיבלנו 100 גרם לחם ליום .
לא היה לנו כסף , ולא רכוש , הכל נשאר בבית . היה רעב גדול .
בשנת 1943 אבא נפטר מרעב ולא היה היכן לקבור אותו . מסרתי את הגופה למשטרה שקברה אותו בקבר אחים .
גרנו במתקן בית סוהר כ- 3 שנים .
אחר כך אימצה אותנו משפחה רוסית , כשנה וחצי גרנו בבית במשפחה זו .
המגורים בבית המשפחה הרוסית כללו רק לינה , ללא אוכל .
בשנת 1944 קיבלנו צריף , בצריף זה היה רק חדר אחד .
בשנת 1944 באו מומחים מלניגרד והקימו מפעל לחלקי מטוסים .
עבדתי שם , בבית חרושת לחלונות אווירונים לצבא הרוסי .
היינו בציהלהבינסק עד 1945.
קיבלנו במפעל אוכל ובגדים .
הלכתי לאסוף תפוחי אדמה קפואים בשדה כדי לקבל לחם ומרק נוספים , עבדתי יום וליל .
בשנת 1945 אמי נפטרה מאפיסת כוחות .
באותה תקופה הכרתי את ברוך ( ז"ל) .
כיום נינה בת 93, וגרה במורשה , שברמת השרון .
לנינה 11 נכדים ו-8 נינים . אני נופר הנינה הרביעית לנינה .
לנינה שישה ילדים :
סבתי שושי - נולדה ב26.2.47 וכיום בת 67.
שמה בלועזית רוזה, סבתי נקראה רוזה על שם סבתה .
גרושה, עבדה בבית חולים תל השומר .
גניה - נולדה בשנת 1949 וכיום בת 65.
רווקה , היתה מזכירה של מנהל בנק לאומי , ויצאה לפנסיה .
פישל - נולד בשנת 1950 וכיום בן 64.
נקרא על שם אבא של אביו - ברוך.
נשוי לנעמי, ונגר בניין .
ברכה- נולדה בשנת 1952 וכיום בת 62.
נשואה לאבי, ועובדת בפניימת " ויצו " .
ולהם 2 בנים:
ברוך ואיציק , איציק נשוי לשרי ולהם 2 בנים : ליעד ואריאל .
אברם(אברהם) - נולד בשנת 1955 וכיום בן 59.
נקרא על שם סבו ( אבא של אמו - נינה)
אברם נפצע ב"חווה הסינית " בזמן מלחמת יום הכיפורים.
הוא נפגע בכתף שמאל על ידי כדור שחדר מצד אחד של זרועו ויצא מהצד השני.
לאחר שנפגע הועבר לבית החולים " הדסה" בירושלים .
אלמן לחנה (ז"ל )
חנה נפטרה בפתאומיות לפני עשר שנים, בערב פסח עקב אירוע מוחי.
להם 4 ילדים :
אלון , איילה , אורן , אוסנת . כל ה-4 ילדים נולדו בחודש פברואר ושמותיהם מתחילים באות א' , גם שם המשפחה שלהם מתחיל ב א ' (אקוהיז ) .
יענקה( יעקוב ) - נולד בשנת 1957 וכיום בן 57.
יענקה שיחק כדורגל בנבחרת ישראל ובהפועל תל אביב.
כיום מאמן קבוצת נוער ועובד בחברת חשמל.
נשוי לעופרה ולהם 3 ילדים :
תומר , קרן ומאי .
סבתי היא הבכורה מבין כל האחים.
כשנינה הייתה בת 80 עשו לה מסיבת הפתעה .
בתה גניה אמרה לה שקנתה לה כרטיס להופעה של מייק בורשטיין, אך למעשה הביאה אותה לבית קפה בראשון לציון וכל ילדיה , נכדיה ונינה היו שם .
בנוסף , כשנינה היתה בת 90 חגגו לה יום הולדת במסעדה בכפר סבא, היה מאוד שמח ומרגש, וכל ילדיה , נכדיה וניניה באו לחגוג עימה את יום הולדתה .
בכל ימי שישי ושבת אנו הולכים קבוע לבקר את סבתא נינה , כל המשפחה המורחבת באה, הנכדים משחקים זה עם זה , והמבוגרים מדברים , זה מנהג קבוע שקיים כבר המון זמן .
